למרבה הצער תאונות דרכים מתרחשות מדי יום בכבישים ברחבי הארץ. לרוב התאונות הם קלות ומסתיימות בנזקי פח לרכבים המעורבים והטיפול בהן הוא במישור הביטוחי והכספי בין המעורבים.
אולם, נהגים רבים נקלעים לסיטואציה בה הם נקראים לחקירה במשטרה לאחר מעורבות בתאונת דרכים אף אם היא קלה.
אז מתי תאונת דרכים תיחקר ע"י המשטרה ומתי לא? מיד נעשה סדר בדברים.
תאונת דרכים קלה אשר הנזק הוא לרכוש בלבד וללא נפגעים, לא תיחקר ע"י המשטרה פרט למקרים בהם התאונה התרחשה בשל עבירת תעבורה חמורה.
בתאונת דרכים אשר נפגע בה אדם המשטרה תסווג את האירוע כתאונה עם נפגעים ותחקור את נסיבות התאונה.
צריך להבין כי גם כאשר לאחר התאונה כל אחד מהמעורבים התפנה בעצמו והמשיך לדרכו לאחר החלפת פרטים ונראה כי לא היו נפגעים, מספיק כי במועד מאוחר יותר הרגיש אחד המעורבים כאבים ופנה לרופא המשפחה ע"מ לדווח על כך שהיה מעורב בתאונת דרכים וסובל מכאבים בגופו, המשטרה תסווג תאונה זו כתאונה עם נפגעים ותחקור את נסיבות התרחשות התאונה והאשמים בה.
אז מתי יוגש כתב אישום בגין תאונת דרכים?
תאונת דרכים ברוב המקרים נגרמת בעקבות עבירת תנועה שביצע הנהג כגון מעבר באור אדום, עקיפה בדרך לא פנויה, אי ציות לתמרור, מהירות מופרזת ועוד. יש לזכור כי גם חוסר תשומת לב תחשב כעבירה.
המחוקק קבע בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי שני תנאים להגשת כתב אישום או לחילופין לסגירת התיק:
התנאי הראשון- הינו באם יש ראיות לכאורה לאשמת הנהג המעורב. לאחר התרחשות התאונה, בוחן תנועה ממשטרת ישראל יחקור את נסיבות התאונה, יאסוף ממצאים בשטח כמו סימני בלימה, נק' אימפקט, יתעד את תמרורים המוצבים בכביש, מצב הכביש ועוד, יבחן את שדה הראייה שהיה למעורבים, יחפש עדי ראייה, מצלמות אבטחה המוצבות במקום, יחקור את המעורבים ויקבע לאחר בחינת כלל החומר בתיק מי אשם בהתרחשות התאונה ובאם התאונה היתה נמנעת או בלתי נמנעת.
התנאי השני- האם יש עניין לציבור. ככלל, כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים יש עניין לציבור להעמיד לדין את הנהג האשם בתאונה. גם במקרים בהם מדובר בתאונה עצמית ורק הנהג נפגע, יש אינטרס ציבורי להעמידו לדין לשם הרתעה ומלחמה בתאונות הדרכים.
כמו כן, קיים אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום גם במקרים בהם לא נפגע אדם אך הנזק גדול ו/או התאונה נגרמה כתוצאה מעבירת תעבורה חמורה.
פסילה מנהלית לאחר מעורבות בתאונת דרכים
סעיף 47 לפקודת התעבורה מקנה סמכות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של אדם ל 30 ימים כאשר היה מעורב בעבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.
אולם, בתאונת דרכים בה נפגע אדם, לקצין המשטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה ל 60 ימים כאשר יש הנהג נחשד כאחראי לתאונה ויש ראיות לכאורה להגיש כנגדו כתב אישום.
במקרה של תאונה קטלנית, קצין המשטרה מחויב לפסול את הרישיון ל 90 ימים.
הפסילה המנהלית מטרתה "לצנן" ולהרחיק את הנהג מהכביש בשל העובדה כי רואים בו נהג מסוכן לאחר מעורבות בתאונה.
אין מטרת הפסילה המנהלית להעניש את הנהג בטרם הורשע!
חקירה לאחר תאונת דרכים
לאחר מעורבות בתאונת דרכים, בוחן תנועה יחקור את המעורבים בתאונה, במקרים מסוימים
יגבו עדויות כבר בשטח במידת האפשר עוד בטרם תיערך חקירה.
שלב החקירה הוא משמעותי וחשוב ויכריע אם יוגש כתב אישום או לא כנגד הנהג. כל מה שנאמר בחקירה יגבש את עמדת המשטרה באם התאונה הייתה נמנעת או בלתי נמנעת ובאם הנחקר אחראי לתאונה.
על כן, קיימת חשיבות גדולה לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד לתעבורה בטרם אתה נחקר וזאת בכדי "למזער" נזקים ולהגיע מוכן לחקירה שמטבע הדברים מדובר באירוע מלחיץ לאדם נורמטיבי.
מדיניות הענישה בתאונות דרכים
חומרת הענישה בתאונת דרכים משלבת את נסיבות קרות התאונה וחומרת הפציעות למעורבים.
בית המשפט יבחן את מידת רשלנותו של הנהג באירוע, חומרת העבירה שמייחסים לנהג שגרמה לתאונה וחומרת הפציעות והנזק שנגרמו בתאונה. בנוסף, יבחן עברו התעבורתי של הנהג ובאם עבר עבירות דומות.
התביעה המשטרתית תבקש להחמיר עם הענישה ככל שחומרת הפציעות של המעורבים חמורה יותר ורשלנותו של הנהג גבוהה יותר.
קיימים מקרים רבים שרשלנות הנהג הייתה נמוכה מאוד (לדוגמא חוסר תשומת לב רגעית שגרמה לתאונת אחור חזית) אך גרמה לחבלה של ממש ברף גבוה, במקרה כזה על אף רשלנות נמוכה מצד הנהג תהיה דרישה להחמיר בענישה.
מנגד, במקרה בו חומרת הפגיעה הייתה נמוכה וגרמה לחבלה סתם אך נסיבות התאונה מצביעות על רשלנות גבוהה מצד הנהג, גם במקרה זה תהיה דרישה לענישה מחמירה.
מהן העבירות שהנהג מואשם בהן בתאונת דרכים?
תאונות דרכים רבות נגרמות כתוצאה מהסחות דעת או חוסר תשומת לב לנעשה בכביש. לרוב, תייחס המשטרה לנהג "עבירת סל" שתשקף את מידת רשלנותו בתאונה וזאת בהתאם לממצאים של
בוחן התנועה. במדרג הנמוך תיוחס לנהג עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, במדרג הגבוה תיוחס לנהג עבירה של נהיגה ברשלנות או עבירה של נהיגה בקלות ראש.
בנוסף לעבירת הסל שציינתי, יואשם הנהג בעבירה הספציפית שגרמה לתאונת הדרכים כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, מהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך, מעבר
צומת באור אדום, סטייה מנתיב הנסיעה, אי מתן זכות קדימה, אי ציות לתמרור, עקיפה מסוכנת ועוד.
כמו כן, יתווסף לכתב האישום סעיף עבירה בהתאם לחומרת החבלות שנגרמו למעורבים כגון גרימת חבלה של ממש לאדם או גרימת חבלה סתם.
למה עליי לצפות כנהג שהוגש כנגדי כתב אישום בתאונת דרכים?
סעיף 38 לפקודת התעבורה קובע עונש פסילת רישיון מינימאלית של 3 חודשים במספר מצבים. כמו שציינתי, "עבירת הסל" שמוצמדת לכל כתב אישום תקבע למעשה את חומרת הענישה.
במקרה בו הוגש נגדך כתב אישום על נהיגה ברשלנות או נהיגה בקלות ראש, המחוקק קבע עונש פסילת מינימום של 3 חודשים לצד עונשים נלווים כגון פסילה על תנאי וקנס.
במקרה בו כתב האישום מייחס לנהג נהיגה בחוסר זהירות, לא חלה חובת פסילת מינימום.
מנגד, כאשר נגרמה לאחד מהמעורבים חבלה של ממש (שבר, פצע פתוח ופציעות חמורות) חלה חובת פסילת מינימום של 3 חודשים גם כן ללא קשר לסעיפי העבירה הנלווים.
למעשה קיימת רשימת עבירות אשר מפורטות בתוספת השנייה לפקודת התעבורה שקיימות בגינן חובת פסילת מינימום של 3 חודשים אך ההתייחסות במאמר זה היא לנפוצות שבהן.
פסילת המינימום קבועה בחוק ובמידה והנהג יורשע בסעיפי העבירה אשר מיוחסים לו, בית המשפט מחויב לגזור עונש שלא יפחת מפסילת המינימום לפחות ויוכל לסתות מכך במקרים חריגים מאוד.
נקלעת לתאונת דרכים קלה והופתעת לקבל כתב אישום והזמנה למשפט בדואר?
היית מעורב בתאונת דרכים עם נפגעים והוזמנת לחקירה במשטרה?
קודם כל קחו נשימה עמוקה. לאחר מכן, פנו לקבלת ייעוץ מעורך דין לתעבורה!!
למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול וייצוג בתאונות דרכים ועומדים לרשותכם בכל שאלה.