נהיגה בשכרות: שאלות ותשובות נפוצות וכל מה שצריך לדעת על החוק והאכיפה

נתפסתם נוהגים תחת השפעת אלכוהול? עו"ד ערן וייסמן מסביר על סעיפי החוק המחמירים, שלבי הבדיקה בשטח ואיך נלחמים על רישיון הנהיגה.

עבירת הנהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. המחוקק הישראלי בחר לנקוט במדיניות של הרתעה משמעותית, וקבע בסעיף 39א' לפקודת התעבורה פסילת רישיון מינימלית של שנתיים בפועל לכל מי שמורשע בעבירה זו. מדובר בענישה קשיחה, שבית המשפט נוטה לחרוג ממנה רק במקרים שבהם מוצגים כשלים ראייתיים משמעותיים.

עבירת הסירוב לבדיקת אלכוהול: הטעות שעלולה לעלות ביוקר

נהגים רבים טועים לחשוב שאם יסרבו להיבדק, המשטרה לא תוכל להוכיח שהם היו שיכורים. המציאות הפוכה: החוק קובע כי נהג המסרב לדרישת שוטר לבצע בדיקת נשיפה, דם או שתן, יראו אותו באופן אוטומטי כמי שעבר עבירת נהיגה בשכרות ("חזקת שכרות"). המשמעות היא שהתביעה לא צריכה להוכיח רמת אלכוהול – עצם הסירוב מספיק כדי להטיל עליכם את עונש המינימום של שנתיים פסילה.

שלבי בדיקת השכרות בשטח – כך זה נראה בפועל

כאשר שוטר עוצר את רכבכם בחשד לנהיגה בשכרות, התהליך מורכב ממספר שלבים קריטיים שכל אחד מהם חייב להתבצע על פי נוהל מחמיר:

1. בדיקת נשיפון: אינדיקציה ראשונית בלבד שאינה קבילה בבית משפט.

2. עיכוב הנהג וזמן המתנה: מרגע העצירה ועד לבדיקת הינשוף, על השוטר להמתין לפחות 15 דקות. בזמן זה עליו לוודא שהנהג לא שותה, אוכל, מעשן או מקיא.

3. בדיקת מאפיינים: השוטר יבקש מכם לבצע סדרת פעולות (הליכה על קו, עמידה יציבה, הבאת אצבע לאף) כדי להתרשם מרמת הפיקחות שלכם.

4. בדיקת מכשיר הינשוף (Drager): השלב המכריע. הנהג נדרש לנשוף פעמיים לתוך המכשיר. פלט המכשיר הוא הראיה המרכזית שתשמש נגדכם בבית המשפט.

נהיגה בשכרות - שאלות ותשובות נפוצות של נהגים

מאמר זה מרכז מגוון רחב של שאלות ותשובות שעלו בקרב נהגים בנוגע לנהיגה בשכרות. יש לכם שאלה נוספת שלא מצאתם לה תשובה? מוזמנים לשאול אותי בתגובות!

ש: מה אומר החוק לגבי עונש המינימום בנהיגה בשכרות? ת: סעיף 39א' לפקודת התעבורה קובע ענישה מחמירה ומרתיעה: פסילת מינימום של שנתיים לפחות כאשר אדם מורשע בעבירת השכרות בפעם הראשונה. חשוב לדעת כי בתי המשפט נוטים להחמיר בעבירה זו, וחריגה מעונש המינימום מתאפשרת לרוב רק באמצעות הצגת כשלים ראייתיים על ידי עורך דין לתעבורה.

ש: מהם השלבים של בדיקת שכרות בשטח מרגע שעצר אותי שוטר? ת: התהליך כולל מספר שלבים קבועים: תחילה תבוצע בדיקת נשיפון (אינדיקציה בלבד). אם יש חשד, הנהג יעוכב למשך 15 דקות לפחות (זמן המתנה בו אסור לאכול/לשתות/לעשן). לאחר מכן תבוצע בדיקת המאפיינים (התרשמות פיזית מהנהג) ולבסוף הבדיקה המכרעת במכשיר הינשוף (Drager) שתוצאותיו קבילות בבית המשפט.

ש: מה ההבדל בין מכשיר הנשיפון למכשיר הינשוף של המשטרה? ת: מכשיר הנשיפון הינו מכשיר קטן למדידת רמת האלכוהול בצורה מהירה ונמצא בשימוש רק על מנת לקבל אינדיקציה ראשונית באם הנהג חורג מהכמות אלכוהול המותרת. במידה וקיימת אינדיקציה על חריגה מהרמה המותרת, יעוכב הנהג ויועבר לבדיקה במכשיר הינשוף אשר בסיום הבדיקה מוציא פלט מודפס אשר הינו ראיה קבילה בבית משפט.חשוב לציין כי מכשיר הנשיפון מהווה אך ורק אינדיקציה ראשונית לשוטר, תוצאותיו אינם קבילות בבית המשפט ואין חובה לבצע בדיקה זו. לעומתו, מכשיר הינשוף (Drager 9510) הוא המכשיר המוסמך שעל פיו ייקבע גורל התיק.

ש: נעצרתי לבדיקת שכרות, האם אני חייב להיבדק בינשוף? האם אני יכול לסרב לבדיקה? ת: לא ניתן לחייב אדם פיזית לבצע את הבדיקה, אך החוק קובע "חזקת שכרות" – אדם שסירב לבדיקה יראו אותו כמי שנהג בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה. העונש על סירוב הוא לרוב פסילת מינימום של שנתיים, ולכן לא מומלץ לסרב לבדיקת שכרות!

ש: השוטר לקח לי את הרישיון במקום ל-30 יום, מה זה אומר? ת: מדובר בפסילה מנהלית. לקצין משטרה יש סמכות לפסול את רישיון הנהיגה שלך ל-30 יום עוד לפני המשפט, לאחר עריכת שימוע. זו אינה הפסילה הסופית אלא סנקציה מיידית. ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לתעבורה לביטול פסילה זו בנסיבות מסוימות.

ש: כמה אלכוהול מותר לשתות ולנהוג כאשר מדובר בנהג ותיק? ת: החוק מגדיר כי יראו אדם שיכור באם ריכוז האלכוהול בדמו גבוה מ-50 מיליגרם ל-100 מ"ל דם או 240 מיקרוגרם באוויר נשוף (בדיקת ינשוף). חשוב לציין כי לאור פסיקה של בית משפט (פס"ד מדינת ישראל נ' עוזרי) משטרת ישראל אוכפת ומגישה כתבי אישום רק מכמות של 290 מיקרוגרם.

ש: מהי כמות האלכוהול המותרת לשתייה לנהג חדש, צעיר או מקצועי? ת: לנהג חדש, נהג צעיר ונהג מקצועי (אוכלוסיות מיוחדות) חל איסור כמעט מוחלט לשתות ולנהוג. בחוק נקבע כי תחל אכיפה מכמות של 50 מיקרוגרם באוויר נשוף, אך בפועל רף האכיפה של המשטרה בשטח הינו 100 מיקרוגרם.

ש: האם לוקחים את הרכב למי שנתפס נוהג בשכרות? ת: כן. קצין משטרה רשאי לאסור לשימוש את הרכב למשך 30 יום לפי סעיף 57א(א)2 לפקודת התעבורה. הרכב יאוחסן במגרש גרירה והוצאות האחסנה יושתו על בעל הרכב. הדבר תקף גם אם הרכב שייך להורים, מעסיק או חברת השכרה. במקרים של רכב נכה או חוסר ידיעה של בעל הרכב, ניתן לערער על כך בבית המשפט.

ש: קראתי שניתן להפחית את העונש בצורה משמעותית, האם זה נכון? ת: כדי לחרוג מפסילת המינימום של שנתיים, עורך דין לתעבורה צריך למצוא כשלים בחומר הראיות (כגון בעיות בכיול המכשיר או בנהלי העיכוב). במקרים אלו ניתן להגיע להסדר טיעון בתעבורה שבו סעיף האישום משונה ל"נהיגה תחת השפעה", שלצידה עונש של 3 חודשי פסילה בלבד.

נתפסתם נוהגים בשכרות? הרכב נאסר לשימוש למשך 30 יום? אל תמהרו להודות. תשלום הדו"ח או הודאה ללא ייעוץ הם טעות קריטית. חייגו לייעוץ משפטי מיידי: 054-3030002 | עו"ד ערן וייסמן